על האהבה, רעיון השלמות ומה שביניהם

בירושלים התקיים סימפוזיון, שנקבצו אליו ממדינות רבות אנשי רוח, פילוסופים, מיסטיקנים וכל מיני הוגי דעות מכל מיני אסכולות חברתיות.
הנושא היה: השלמות כאידיאל – אפשרי או לא?
ובכלל מהי שלמות? גם על זה התגלה שאין הסכמה מוחלטת. אבל הרעיון המרכזי היה שהאידיאל הנשגב הזה, שלמות, הוא אידיאל שאפשר להבינו וישנם היכולים לשאוף ולהגיע אליו.
שלמות – שורש שלם. האמנם אדם שלם הוא מושלם? האמנם אדם שהגיע לחרות פנימית עמוקה הוא אדם מושלם (המדיטציה, סביר להניח, היא ניסיון כזה).
לעניות דעתי, אין חרות וחופש בלי אהבה.
הזמר בועז שרעבי שר על “תן להיות חופשי ומאושר” (אושר רק באהבה).
אדם, שלם עם עצמו ככל שיהיה, צריך ורוצה לאהוב מישהו. בעניין זה השיר המבטא יותר מכל הוא שירה של להקת “קווין” – “מישהו לאהוב”. מהווייתי האישית לפחות, הוא מבטא את הצורך האנושי, העמוק, המהותי והיסודי באובייקט לאהבה, שבה השלמות היא האמיתית וגם היחידה, ולכן בזוגיות אוהבת, צומחת ומפרה, השלמות כאידיאל נשגב יכולה להתקיים כמציאות של אחדות שלמה.
אפילו על אלוקים מספרים בקבלה, שלבדו הוא היה בשעמום ומצוקה, ולכן העולם נברא.
אין שלמות בלי אהבה, ואהבת אמת היא השלמות עצמה.
המסקנה הסופית והאחרונה שייכת לזמרת אילנית בשירה “ישירו השמים, אהבה היא שיר לשניים”.